הרדמה בניתוח קטרקט: האם ישנים? האם כואב?
זו השאלה שכמעט כל המטופלים שואלים עוד לפני השאלה על העדשה. התשובה מרגיעה, והיא ראויה להסבר מפורט: טיפות, זריקה, סדציה או הרדמה כללית, מה מרגישים וכיצד מתקבלת ההחלטה.
שלוש רמות ההרדמה בניתוח קטרקט
ניתוח קטרקט נמשך כעשר דקות, דרך חתך של 2 מ״מ, באיבר שאפשר לאלחש בטיפות פשוטות. לכן ההרדמה בניתוח קטרקט השתנתה מן הקצה אל הקצה בשלושים שנה: הרדמה כללית, שהייתה פעם הכלל, הפכה לחריג.
הרדמה טופיקלית: טיפות וג׳ל
טיפות או ג׳ל מאלחש מוטפים כמה דקות לפני הניתוח. העין הופכת חסרת תחושה בלי שום זריקה. המנתח יכול להוסיף הזרקה תוך-לשכתית: טיפת חומר מאלחש המונחת בתוך העין דרך החתך, ללא כל כאב. לפי הרשות העליונה לבריאות בצרפת, זוהי שיטת הייחוס כבחירה ראשונה.
הרדמה אזורית: סביב העין
חומר מאלחש מוזרק ליד העין (פריבולברית) או מתחת ללחמית (תת-טנונית). העין הופכת חסרת תחושה וגם חסרת תנועה, והעפעף נסגר לכמה שעות. בוחרים בה כשחוסר תנועה של העין הכרחי או כשהמטופל אינו יכול לשתף פעולה תחת טיפות. ההזרקה הרטרובולברית, העמוקה יותר, אינה מומלצת עוד.
הרדמה כללית: החריג
אתם ישנים במהלך כל הניתוח. היא שמורה לילדים, למבוגרים צעירים ולמצבים שבהם השיטות האחרות אסורות: מחלה נוירולוגית עם תנועות בלתי נשלטות, חירשות עמוקה, אי-יכולת לשכב, אלרגיה לחומרי אלחוש מקומיים, חרדה קשה שאינה נענית לסדציה.
בפרקטיקה של ד״ר גוזלאן, ההרדמה בניתוח קטרקט היא טופיקלית כמעט בכל המקרים: בלי זריקה, בלי תחבושת סוגרת, ועם החלמה של הראייה שמתחילה כבר ביציאה מחדר הניתוח.
מה מרגישים במהלך הניתוח
תחת הרדמה טופיקלית אתם בהכרה, שוכבים על הגב, והפנים מכוסות בכיסוי סטרילי שמשאיר את העין חשופה. לדעת מראש מה תחושו מסלק את עיקר החשש.
מה רואים
את אור המיקרוסקופ, בהיר, לעיתים צבעוני; צורות ותנועות מטושטשות, לעולם לא את הכלים עצמם. מטופלים רבים מתארים «קליידוסקופ» נעים למדי. מבקשים מכם פשוט להביט באור.
מה מרגישים
מים קרירים הזורמים על העין, לחץ קל לרגעים, מגע הכיסוי הניתוחי. בלי כאב: אם מופיעה אי-נוחות, מוסיפים מיד חומר מאלחש.
מה שומעים
את קולו של המנתח, המזהיר אתכם לפני כל שלב, ואת הרעש הסדיר של מכשיר הפאקואמולסיפיקציה. אפשר לדבר אם צריך, אך מבקשים מכם להישאר ללא תנועה ולא להזיז את הראש.
הכול נמשך כעשר דקות. בהרדמה אזורית התפיסה החזותית מצומצמת יותר; תחת הרדמה כללית אין כל תפיסה.
סדציה: להרגיע בלי להרדים
בין טיפות בלבד להרדמה כללית קיימת רמת ביניים שמטופלים רבים אינם מכירים: סדציה. היא משלימה את ההרדמה בניתוח קטרקט אצל המטופל החרד, בלי להפוך אותה להרדמה כללית.
תרופה קלה נגד חרדה
כדור אחד לפני הניתוח מספיק לעיתים קרובות כדי להירגע. הוא אינו מרדים ואינו מונע שיתוף פעולה.
סדציה תוך-ורידית
ניתנת על ידי הרופא המרדים הנוכח בחדר הניתוח, היא מביאה למצב של רגיעה עמוקה בעודכם ניתנים להערה ומסוגלים להביט באור. היא מחייבת ייעוץ הרדמה ומלווה לחזרה הביתה.
מה הסדציה אינה עושה
היא אינה מבטלת את תחושת העין — זה תפקיד הטיפות — ואינה מאפשרת להתנועע ללא סיכון. מטופל שאינו מסוגל בשום אופן להישאר ללא תנועה זקוק להרדמה כללית, לא לסדציה חזקה יותר.
ייעוץ ההרדמה, הצום והתרופות שלכם
גם לטיפות בלבד, הרשות העליונה לבריאות בצרפת ממליצה על ייעוץ הרדמה לפני הניתוח ועל השגחה של רופא מרדים הנוכח במקום במהלכו. זו אינה פורמליות: שם מוכרע סוג ההרדמה בניתוח קטרקט, ושם מוסדרות שלוש שאלות מעשיות.
הצום
המרפאה מחילה את אותו כלל על כולם, יהיה סוג ההרדמה אשר יהיה: ללא מזון ב-6 השעות שלפני הניתוח; משקאות צלולים — מים, קפה, תה — מותרים עד כמה שעות לפני. ההנחיה, עם השעות המדויקות, נמסרת לכם בכתב בייעוץ ההרדמה; לעולם אל תחליטו לבד אם לאכול או ליטול תרופה בבוקר הניתוח.
נוגדי קרישה ונוגדי טסיות
ממשיכים בהם. הרדמה טופיקלית וחתך של 2 מ״מ אינם מדממים; מחקר אמריקאי גדול לא מצא עלייה בסיבוכי דימום אצל מטופלים שנותחו תחת תרופות אלה, בעוד שהפסקתן חושפת לסיכון לפקקת. רק הזרקה פריבולברית עשויה להביא את הרופא המרדים להתאים את האסטרטגיה.
התרופות האחרות
תרופות ללחץ דם, ללב, לבלוטת התריס או לאסתמה נלקחות כרגיל. סוכרת דורשת הנחיה מדויקת בהתאם לצום. לבסוף, דווחו על כל תרופה לערמונית ממשפחת חוסמי אלפא: היא אינה משנה את ההרדמה, אך מכינה את המנתח לתסמונת הקשתית הרפויה.
כיצד נבחר סוג ההרדמה
הבחירה נעשית בשלושה: אתם, המנתח והרופא המרדים. נקודת המוצא היא תמיד הרדמה טופיקלית; סוטים ממנה מסיבות מדויקות, לעולם לא מתוך הרגל.
מה תומך בטיפות
קטרקט רגיל, מטופל המסוגל להביט באור ולהישאר ללא תנועה עשר דקות, טיפול בנוגדי קרישה, הרצון להחלים מהר ולחזור הביתה בלי תחבושת.
מה מטה לכיוון זריקה
ניתוח צפוי ארוך או עדין — זונולה שברירית, קטרקט קשה מאוד, ניתוח משולב ברשתית —, עין שאינה יכולה להישאר ללא תנועה, חירשות או מחסום שפה שמונע מילוי הוראות.
מה מחייב הרדמה כללית
ילדים, מבוגרים צעירים, תנועות לא רצוניות של מחלה נוירולוגית, אי-יכולת לשכב על הגב, אלרגיה אמיתית לחומרי אלחוש מקומיים, חרדה או קלאוסטרופוביה שהסדציה אינה שולטת בהן.
הגיל לבדו אינו טיעון לעולם: הרדמה בניתוח קטרקט בטיפות מתאימה לחלוטין בגיל 90, ודווקא אצל המטופלים השבריריים ביותר היא מגלה את מלוא ערכה.
הסיכונים של כל שיטת הרדמה
לכל סוג של הרדמה בניתוח קטרקט פרופיל סיכון משלו, ודווקא פרופיל זה מסביר את סדר העדיפויות המומלץ.
הרדמה טופיקלית
ללא סיכון כללי. הטיפות צורבות כמה שניות. החיסרון היחיד הוא אלחוש מעט פחות מלא מאשר בזריקה: מטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מצאה אי-נוחות שכיחה מעט יותר תחת טיפות, ללא הבדל בסיבוכים הניתוחיים או בתוצאת הראייה.
הרדמה אזורית
ההזרקה חושפת להמטומה בעפעף או בארובה, שפירה אך מרשימה למראה, ולעיתים נדירות בהרבה לניקוב גלגל העין או לפיזור של חומר ההרדמה. הדרכים הפריבולברית והתת-טנונית אומצו מפני שהן מפחיתות מאוד סיכונים אלה לעומת ההזרקה הרטרובולברית הישנה.
הרדמה כללית
הסיכונים הקלאסיים של כל הרדמה כללית, במיוחד אצל מטופל מבוגר או עם מחלת לב או ריאות: בחילות, בלבול חולף, סיבוכים קרדיו-וסקולריים. זו הסיבה שבוחרים בה היום רק כשאף שיטה אחרת אינה אפשרית.
אחרי ההרדמה: השעות שלאחר מכן
תחת טיפות, תחושת העין חוזרת בתוך כחצי שעה. מה שאתם חשים לאחר מכן תקין, ומה שאינו תקין צריך להביא אתכם להתקשר.
תקין
תחושה של גרגר חול או עקצוץ במשך 24 עד 48 שעות, דמעת, אי-נוחות באור חזק, ראייה שעדיין מטושטשת ביום הראשון. אחרי הזרקה פריבולברית, העפעף נותר צנוח כמה שעות.
לדווח ללא דיחוי
כאב של ממש, במיוחד אם הוא מתגבר, ירידה בראייה אחרי שיפור ראשוני, עין שהולכת ומאדימה. אף אחד מהסימנים הללו אינו קשור להרדמה עצמה: יש לבדוק אותם באותו יום.
החזרה הביתה
אינכם נוהגים ביום הניתוח, יהיה סוג ההרדמה אשר יהיה. מלווה מומלץ תחת טיפות וחובה אחרי סדציה או הרדמה כללית.
שאלות נפוצות על הרדמה בניתוח קטרקט
לא, כמעט בכל המקרים. ההרדמה בניתוח קטרקט היא מקומית: טיפות מאלחשות, לעיתים בתוספת הזרקה ללא כאב בתוך העין. אתם נשארים בהכרה, שוכבים, ושומעים את המנתח. הרדמה כללית שמורה למצבים מוגדרים, כמו אי-יכולת להישאר ללא תנועה או לשכב.
לא. הטיפות צורבות כמה שניות בעת הטפטוף, ואז העין הופכת חסרת תחושה. במהלך הניתוח מרגישים לכל היותר לחץ, מים קרירים ואור חזק, לעולם לא כאב. אם נבחרת הרדמה בזריקה סביב העין, הדקירה עצמה קצרה ונעשית אחרי טיפה מאלחשת.
כן. המרפאה דורשת 6 שעות ללא מזון לפני הניתוח, יהיה סוג ההרדמה אשר יהיה; משקאות צלולים (מים, קפה, תה) מותרים עד כמה שעות לפני. ההנחיה המדויקת, עם השעות, נמסרת לכם בכתב בייעוץ ההרדמה.
אפשר לדון בכך, אך זו אינה הבחירה הראשונה: הרשות העליונה לבריאות בצרפת שומרת אותה לילדים, למבוגרים צעירים ולמקרים שבהם השיטות האחרות אסורות. חרדה ניכרת מטופלת תחילה בסדציה קלה, שמרגיעה בלי להרדים ובלי הסיכונים של הרדמה כללית.
לא, ככלל. תחת הרדמה טופיקלית הניתוח אינו מדמם, וממשיכים בטיפול בנוגדי קרישה או נוגדי טסיות: הפסקתם הייתה חושפת לסיכון לפקקת הגדול בהרבה מהתועלת. פשוט דווחו על כל תרופה בייעוץ ההרדמה.
מקורות ואסמכתאות רפואיות
- Haute Autorité de Santé (HAS). Chirurgie de la cataracte : l’anesthésie locale avec ou sans sédation indiquée en 1re intention. Avis, 4 juin 2020. לצפייה
- Zhao LQ, Zhu H, Zhao PQ, Wu QR, Hu YQ. Topical anesthesia versus regional anesthesia for cataract surgery: a meta-analysis of randomized controlled trials. Ophthalmology. 2012;119(4):659-667. doi:10.1016/j.ophtha.2011.09.056 — לצפייה ב-PubMed
- Alhassan MB, Kyari F, Ejere HO. Peribulbar versus retrobulbar anaesthesia for cataract surgery. Cochrane Database Syst Rev. 2015;2015(7):CD004083. doi:10.1002/14651858.CD004083.pub3 — לצפייה ב-PubMed
- Katz J, Feldman MA, Bass EB, et al. Risks and benefits of anticoagulant and antiplatelet medication use before cataract surgery. Ophthalmology. 2003;110(9):1784-1788. doi:10.1016/S0161-6420(03)00785-1 — לצפייה ב-PubMed